שאלות ותשובות

למה חשוב להיאבק לשקיפות ולתחרות בבנקים?

ראשית, משום שהבנקים משפיעים רבות על יוקר המחיה באופן ישיר באמצעות העמלות והריביות שהם גובים מהציבור (משקי בית ועסקים) – 20 אלף ₪ בממוצע למשק בית לשנה. שנית, משום שהכוח שבידיהם מאפשר להם להקצות את מקורות האשראי במשק, וכך להשפיע על המבנה והתחרות בכלל המשק (ובכך להשפיע על כולנו). כיום, יותר מדי אשראי הולך לצריכה ולא לצמיחה. שלישית, נסיון העבר הלא רחוק, בארץ ובחו"ל, מראה שכאשר הבנקים פועלים בחוסר שקיפות יש בכך סיכון רב לכלל המשק. ויש, כמובן, גם את הכוח הלא-מוגבל של הבנקים שקונה להם "חגורת ביטחון" של פוליטיקאים, יועצים, אנשי אקדמיה, וכו' – ומונע שיח פתוח ורפורמות.
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו במאמץ לייעל את המערכת הפיננסית הישראלית ולהקל על יוקר המחיה הנגזר ממנה.

איך אפשר לעזור?

עזרה בזמן: הבנת התחום הפיננסי והדרכים בהן עובר הכסף במשק מורכבת. "צדק פיננסי" מחפשת אנשים שמסוגלים לקחת נושא, למצוא עליו חומר, להוציא תובנות, ולגבש רעיונות לביצוע. יש נושאים רבים כאלה, וכל מצטרף יכול לבחור במה לעסוק ואת מה לקדם. אין צורך בידע מוקדם והכניסה לנושאים חדשים שמשפיעים על היום יום מאוד מעניינת. סיוע בניסוח הידע בצורה ברורה ובהירה והפצתו חשובים אף הם.

תרומות: "צדק פיננסי" עושה מאמץ מתמיד להביא את העובדות לידיעת הציבור ולהלחם על האינטרס הציבורי, בין היתר בבתי המשפט. מאמץ זה עולה כסף. תמכו בנו כדי שנוכל להמשיך לפעול רק לטובת הציבור.

בשביל מה צריך אזרחים? יש רגולטור

אכן יש רגולטור ואנו פועלים בשיתוף פעולה איתו כדי להציף נושאים הראויים לתשומת ליבו. עם זאת, מסיבות שונות הרגולטור נוטה לשתף פעולה יתר על המידה עם המפוקחים, לרעת האזרחים.

מה כבר יכולים לעשות אזרחים, שרגולטור לא יכול לעשות?הרבה דברים. דווקא העובדה שאנחנו אזרחים קטנים – מאד מסייעת לנו. אי אפשר להדביק לנו תוויות פוליטיות או שיקולים מסחריים. התקשורת קשובה לנו (ראיונות, מאמרי דעה), ועדות שלטוניות שומעות אותנו בקשב, פוליטיקאים מתייעצים איתנו, ובמקרה הצורך אנחנו גם יודעים לפנות לבתי המשפט, ולהשמיע קול ששום גוף ממשלתי או מסחרי לא משמיע. לשם דוגמה, "צדק פיננסי" היתה שותפה למהלכים שבעקבותיהם הופחתו עמלות בנקאיות בסך כ-250 מיליון ש"ח מהציבור.

כמה מרוויחה כל שנה המערכת הפיננסית?

בעוד ההוצאה על דיור ברורה לכל אחד, יוקר המחיה מורכב ממרכיבים נוספים שבחלקם הרבה פחות ברורים וגלויים. המערכת הפיננסית בישראל (הבנקים וגופי הפנסיה בעיקר) מכניסים כל שנה כ-100 מליארד שקל, כלומר כ-45,000 שקל לשנה למשפחה בישראל!

למרות שאנחנו לא רואים באופן ברור כיצד סכום זה יוצא מכיסנו, הוא לא נוצר יש מאין. יתר על כן, בהשוואות בין לאומיות המערכת הפיננסית בישראל אינה יעילה, בלשון המעטה, ואת המחיר כולנו משלמים.