"אנחנו יכולים שתהיה דמוקרטיה במדינתנו, או שיהיה עושר אדיר מרוכז בידיהם של מעטים, אך אין ביכולתנו לקיים את השניים יחדיו" כך אמר המשפטן הנודע ושופט בית המשפט העליון של ארה"ב, לואיס ברנדייס, בשנת 1941. אנחנו ב"צדק פיננסי" מאמינים שהבחנה זו מתארת באופן מדויק את המציאות ששוררת במדינת ישראל כיום, המתאפיינת בריכוזיות כלכלית יוצאת דופן.
הריכוזיות הכלכלית היא הגורם המרכזי ליוקר המחיה בישראל, שהינו מהגבוהים במדינות ה-OECD. אנחנו נתקלים בו בכל מקום, ובעיקר איפה שזה הכי כואב – במזון, ברכב, באנרגיה ובפיננסים. יוקר המחיה הבלתי נסבל מטיל עול כבד על כל משק בית בישראל, מדרדר את מעמד הביניים, ומנגד יוצר שכבה דקיקה של אוליגרכים המתעשרים על חשבון יתר הציבור.
אבל תופעת הריכוזיות לא מתמצית ביוקר מחיה. היא תורמת להעמקת חוסר השוויון ולשחיקת ההון החברתי, ומסכנת את השוק החופשי ואת היסודות הדמוקרטיים של ישראל. קבוצות עסקיות בעלות כוח דומיננטי פועלות כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות ועל עיצוב כללי המשחק הכלכליים בחברה הדמוקרטית, באופן שישרת את האינטרסים הכלכליים שלהן על חשבון הציבור הרחב והמפוזר. הן עושות זאת באמצעות שליטה בגופי תקשורת; הסתייעות בסוללות של לוביסטים, עורכי דין ויועצים אסטרטגיים כשכירי חרב; קניית מחקרים אקדמיים ומימון מכוני מחקר; "דלתות מסתובבות" של רגולטורים המפקחים על פעילותם; ותרומות לאישים פוליטיים. או במילים אחרות – קשרי הון-שלטון-עיתון.
עמותת "צדק פיננסי" הוקמה בדיוק כדי לתת משקל נגד לתופעות אלו, למען כלכלה תחרותית, שקופה והוגנת.
אנחנו ב"צדק פיננסי" בחרנו לפעול דווקא בפינות החשוכות והנסתרות מעין הציבור שבהן מתקבלות כמה מההחלטות הכלכליות המשפיעות ביותר על חיינו – בבנקאות, בפנסיה, בביטוח, ובשוק ההון – בכל אותם תחומים מורכבים שבהם מתבצעים המחטפים הגדולים ביותר על חשבון הציבור, אנחנו שם כדי לפעול למען האינטרס של הציבור הרחב והמפוזר.
עמותת "צדק פיננסי" יוסדה על ידי ד"ר הראל פרימק וברק גונן, יוצאי יחידת "תלפיות", הפועלים בהתנדבות מלאה, כשביסוד תפיסת עולמם עומד הרעיון של "אליטה משרתת".